גישת הטוב שבאדם אשר פותחה במשך כשני עשורים על ידי ארז לבקוביץ, ובהמשך לצדה של שירה הראל-אלבז, הנה גישה פילוסופית-מעשית לחירות פנימית המושתתת על עקרונות ה"אהיסמה" לאי-האלימות הפנימית והחברתית של מהטמה גנדהי.

הגישה מבוססת על הדילמה המרכזית המובילה את דרכנו:

"מה הדבר הנכון לאדם שאני בוחר ובוחרת להיות?"

​

אי-אלימות, או בתרגום המדויק יותר לגישתנו, "אי-פגיעה והפעלת אהבה אקטיבית לעצמי ולאחר" היא הבסיס לגישת "הטוב שבאדם" המבוססת על הדילמה המרכזית המגיעה אלינו  ממעמקי עולמותיו של מהטמה גנדהי "מה הדבר הנכון לאדם שאני בוחר ובוחרת להיות?".

 

גישת הטוב שבאדם מעודדת אותנו לעצור את האוטומט ולנהל דיאלוג פנימי בינינו לבין עצמנו מתוך אחריות על חיינו ומתוך הבנה וידיעה פנימית שיש לי בחירה בדרך אחרת, דרך טובה יותר בחיים - Better way in Life.

​

תפיסת העולם שלנו היא שככל שהאדם ינהל בינו לבין עצמו דיאלוג פנימי, יהיה קשוב לאדם שהוא בוחר להיות ויפעל על פי עקרונות האהימסה לאי-אלימות פנימית כך נוכל נצמצם את הפער בין האדם שאנחנו לזה שנכון לנו להיות ומכאן שנזכה לחירות פנימית ולחיים אותנטיים. 

​

ההיכרות של ארז עם נכדתו המאומצת של מהטמה גנדהי (בתה של חנה, אותה גנדהי אימץ לבתו היהודייה בבגרותה), היתה החלק משמעותי במחקר של ארז סביב עולמו של המהטמה וסיפור חייו. הרופאה, דר' איזה יהודית שריד, אשר גדלה וחיה לאורו של המהטמה ובדרכה שלה, גרה בחיפה ושימשה לארז מורה יוצאת דופן ממנה למד שעות וימים רבים על הבחירה בדרך טובה יותר בחיים. בהמשך, גם נכדו הקרוב של המהטמה אשר גדל אצלו, פרופ' קאנו גנדהי ואשתו, הפכו למורי הדרך של ארז והנם בעלי השפעה על דרכנו, על גישת הטוב שבאדם. 

 

בסופו של יום, הגישה היא פשוטה ובסיסית ביותר, אין בה שום דבר שלא ידענו קודם. יש בה זרקור אל מהות האדם ואל הדיאלוג הפנימי שלו, בינו לבין עצמו, כמפתח ליחסיו עם עצמו עם סביבתו. 

​

הגישה, המחברת בין הפילוסופיה של המזרח לפרקטיקה של חיי היום-יום שלנו כאן, לצד הכלים היישומיים שבה, אשר פותחו לאורך שנים של עבודת שטח מעמיקה עם אלפי ילדות וילדים - שהם המורים הטובים ביותר שלנו - מאפשרים לנו לעשות את ההבחנה הפנימית בין "מה שבא לי" ל"דבר הנכון לאדם שאני", לחיות מתוך מודעות ולצמצם את האוטומטים המהווים חלק בלתי נפרד מחיינו.  

​

תכנית החממה לטוב שבאדם והעבודה עם מאות ילדים בכל שנה מוכיחה לנו מדי יום עד כמה הילדים צמאים לשפה הזו, מאמצים אותה כדרך בחיים ומשפיעים על סביבתם לחיוב מתוך החיפוש התמידי אחר הטוב שבאדם. כך גם בעבודתנו עם צוותי חינוך והוראה, הורים, נשים וארגונים המאמצים את אי-האלימות ברוח הטוב שבאדם כשפה ארגונית. 

​

מודל חמשת השלבים

בראש הכלים המעשיים שלנו עומד מודל חמשת השלבים אשר פותח על ידי ארז ושירה. המודל הוא פשוט:

לעצור את האוטומט, את ההתנהגות הלא-מיטיבה ולזהות התנהגות מיטיבה חלופית. 

לקבל את עצמנו, על כל מי שאנחנו, ולשהות בתוך העצמי מתוך חמלה ואהבה פעילה לעצמי 

לשאול מה הדבר הנכון לאדם שאני בוחר ובוחרת להיות ולהקשיב לקול הפנימי 

לקחת אחריות על האדם הזה שמשתנה תמידית, מתוך אחריות ובחירה.

לבחור בדרך פעולה, בתגובה מיטיבה.